הכרעת דין בתיק ת"ד 13891-09

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 10.3.09 בשעה 15:35 או בסמוך ברח' מוהליבר פינת רחוב יעבץ בת"א נהגה הנאשמת ברכבה כאשר בכיוון נסיעתה מוצבים תמרורי ב' 37 .

הנאשמת נכנסה לצומת מבלי לתת זכות קדימה לרכב מעורב אחר שנכנס לצומת, הנאשמת לא צייתה לתמרור העצור ושני כלי הרכב התנגשו. כתוצאה מהאמור כלי הרכב ניזוקו, נוסעת ברכב המעורב נחבלה, הנאשמת מואשמת בעבירה לפי תקנה 64(3) +סעיף 38(2) לפקודת התעבורה, וכן, נהיגה בקלות ראש בניגוד לסעיף 62(2) +38(2) לפקודת התעבורה.

הנאשמת כפרה באישום ונשמעו ראיות בתיק .

מטעם התביעה העידו הנהגת המעורבת ונוסעת שישבה עימה ברכב .

הנהגת המעורבת, עידית יולזרי טענה בגרסתה כי ישבה ביחד עם נוסעת ברכב, היא נהגה ברכבה ברחוב יעבץ בהגיעה לרח' מוהליבר היא נסעה ישר כיוון שהיה לה זכות קדימה, לא היו מוצבים תמרורים בכיוון נסיעתה. בכיוון נסיעת הנאשמת היה תמרור עצור. הנהגת המעורבת "נסעה ישר ופתאום משהו נכנס בה" עמוד 1 שורה 22 לפרוטוקול.

הנהגת המעורבת עצרה את רכבה, היא לא נפגעה מהתאונה, רכבה של הנהגת המעורבת נפגע, הדלת נמחצה לגמרי.

בחקירה נגדית טענה הנהגת המעורבת כי הפגיעה הייתה בדלת אחורית בסוף הצומת, הנהגת טענה כי לא שוחחה לאחרונה עם הנוסעת. הפעם האחרונה שהן שוחחו הייתה לאחר התאונה.

הרקע להיכרות שלהן. היא היות הנהגת המעורבת מתווכת והנוסעת קליינטית שביקשה לראות דירה .

הנהגת המעורבת טענה כי שמעה על גרסת הנאשמת כי לא היא נהגה ברכב, אלא אחר מהנאשמת מיד אחרי התאונה , אך, הדבר אינו נכון והיא נהגה ברכב .

העדה השנייה מטעם התביעה הייתה הנוסעת ברכבה של הנהגת המעורבת נאווה גדעוני.

בעדותה טענה הנוסעת כי קבעה עם הנהגת המעורבת כדי שתראה לה דירה, הן הגיעו לרח' יעבץ, היה אור ירוק ברמזור "דיברנו ופתאום אני הרגשתי מכה חזקה בצד השני של הדלת האחורית" עמוד 5 שורה 8 לפרוטוקול.

הנהגת המעורבת יצאה לקבל פרטים, הנאשמת החלה לצעוק עליהן כי גבר יצא מהרכב וברח, בסופו של דבר הן החליפו פרטים.

בהמשך הערב החלה הנוסעת לחוש כאבים בעמוד השדרה והגולגולת למחרת בשל המכאובים פנתה לעזרה רפואית, הוגשו תעודות רפואיות מהן עולה כי הנוסעת סבלה ממכאובים בכתפה ובצווארה, וסבלה פגיעת צליפת שוט.

הנוסעת ציינה כי  "שדה הראיה מאוד נמוך, ממש קשה לראות, ברור לי שהיא לא הסתכלה ולא צייתה לתמרור עצור" עמוד 6 שורה 11 לפרוטוקול.

בחקירה נגדית טענה הנוסעת כי אין לה היכרות עם הנהגת המעורבת מאז התאונה לא היה ביניהן קשר והקשר היחיד הוא לצורך מילוי טופס הצהרה .

העדה חזרה בה מעדותה בעניין האור הירוק וטענה כי אם הנהגת אומרת שלא היה רמזור היא יודעת טוב יותר, אך היא זוכרת שכן "נסעו לאט ופתאום קיבלנו מכה" העדה טענה כי למקום התאונה ניגש אדם לראות שהכול בסדר והוא עזב את המקום.

מטעם ההגנה העידה הנאשמת לדבריה היא הייתה עם ביתה בת 12 וחצי ברכב, הן חגגו לביתה יום הולדת והיו בכיוון הנסיעה לנחלת בנימין. הנאשמת הגיעה לצומת היה רמזור מהבהב, הנאשמת עצרה בתמרור העצור התבוננה לצדדים והחלה לגלוש לתוך הצומת, לפתע הגיחה מכונית מרח' יעבץ במהירות, הנאשמת בלמה את רכבה ואז הרכב האחר השתפשף בחלקו האחורי של דלתו עם תווית המספר של רכב הנאשמת, הוגשו תמונות של מקום הפגיעה ברכב הנאשמת.

הרכב המעורב נעצר, יצא מתוכו גבר קירח עם חולצה בהירה, הוא החל לבוא לכיוון רכבה של הנאשמת ולפתע ברח מהמקום. בהמשך הן החליפו פרטים. אך לדעת הנאשמת זו טעות שכן היה מקום להמתין שתגיע משטרה כדי לבדוק את זהות הגבר הנהג.

בחקירה נגדית טענה הנאשמת כי עצרה, התבוננה ולא ראתה רכבים, חיכתה שהצומת תהיה פנויה ואז גלשה לתוך הצומת.